יום שני, 1 בספטמבר 2025

שילוח ירוק – התקנים, השיטות וההזדמנות הלוגיסטית החדשה


שילוח ירוק – התקנים, השיטות וההזדמנות הלוגיסטית החדשה

מבוא


בעולם שבו שיקולים סביבתיים הופכים לחלק בלתי נפרד ממדיניות ממשלות, התייעלות עסקית ומוניטין תאגידי – גם עולם השילוח משנה כיוון. שילוח ירוק, או ליתר דיוק שילוח בעל טביעת פחמן מופחתת, אינו עוד מושג תיאורטי אלא דרישה מעשית. חברות שילוח ויבואנים בישראל מתחילים להבין שלא מדובר רק באחריות אקלימית – אלא ביתרון תחרותי עסקי ממשי.

התקנים הסביבתיים החדשים, ובראשם דירוג ה־CII של ארגון הספנות הבינלאומי, כופים על מפעילי אוניות ואווירונים להקטין את פליטות הפחמן שלהם או לשאת בקנסות ותשלומים נוספים. כל שרשרת האספקה – מהמכל ועד המשאית – מתבקשת לעבור שינוי תפיסתי.

למה שילוח ירוק הפך לדרישה מסחרית בישראל?

בישראל, חברות יצוא ויבוא רבות תלויות בשווקים אירופיים ודרום-אסיאתיים, שם הדרישות הסביבתיות מחמירות משנה לשנה. המגמה ניכרת בעיקר בתחומים הבאים:

  • יבוא של ציוד רפואי או אלקטרוני ממדינות האיחוד האירופי – דורש הצהרות סביבתיות ותיעוד פליטות
  • משלוחים ללקוחות עסקיים באירופה – כוללים שאלון ESG כחלק מתהליך הרכש
  • דרישה מוגברת מצד משקיעים לעמידה בתקני סביבה גם בתהליכי הלוגיסטיקה

כלומר, עבור חברות ישראליות, המעבר ל־שילוח סביבתי הוא לא רק “יפה” – הוא חובה תפעולית במכרזים והזמנות רכש בינלאומיות.

למאמר המלא לחצו כאן

יום חמישי, 28 באוגוסט 2025

נייר עמדה פורסם על ידי ארגון התאגידים בנושא ביטוח ותעריפי המכס בארה״ב

נייר עמדה פורסם על ידי ארגון התאגידים בנושא ביטוח ותעריפי המכס בארה״ב

ארגון התאגידים פרסם נייר שדן בשאלה כיצד משפיעים תעריפי המכס החדשים בארה״ב על פרמיית ביטוח מטענים. בנוסף להשפעה על תשלומי המכס, מומלץ ליצואנים לארה״ב לשקול כיצד השינויים בשיעור המכסים הללו משפיעים על ביטוח המטענים

ארגון התאגידים פרסם בתחילת השבוע מאמר שעוסק ברפורמת המכס בארה״ב ודן בשאלה כיצד משפיעים תעריפי המכס החדשים בארה״ב על פרמיית ביטוח מטענים. כידוע לכל, שיעור המכסים על סחורות המיובאות לארה״ב עולים באחוזים ניכרים ועומדים על כ-15%. כפי שפורסם בתקופה האחרונה, שיעור המכסים על סחורות המיובאות לארה״ב עולים באחוזים ניכרים. בנוסף להשפעה על תשלומי המכס, מומלץ ליצואנים לארה״ב לשקול כיצד השינויים בשיעור המכסים הללו משפיעים על ביטוח המטענים.

הביטוח הימי אמור לכסות את המטען בכפוף לתנאי הפוליסה מפני נזקים ממקור חיצוני במהלך ההובלה בין המדינות (אלא אם הוא נכתב במפורש לכיסוי מקומי בלבד).

הביטוח הימי  כולל כיסוי למשלוחים / מטענים בינלאומיים. וכאשר שעורי מכס גבוהים נכנסים לתוקף על סחורות המיובאות לארצות הברית, עליכם לשקול כיצד סכום התוספת שאתם משלמים עבור מכסים, מסים ואגרות יכול להשפיע על פוליסת ביטוח המטען הקיימת שלכם או על כל פוליסה עתידית שתופק באמצעות המבטחים של חברתכם.

יש לקחת בחשבון את שיעור המכסים בעת חישוב שווי המטען

עם כל תעריף המכס שנקבע על ידי הרשויות בארה״ב, עליכם לחשוב מחדש על הערכת שווי הסחורות שלכם לצורך ביטוח המטען. והאם הכיסוי מספק גם מבחינת הערך המתאים, וזאת מנת להימנע מ״תת ביטוח״.

במונחים של ביטוח מטען, ״הערכת שווי״ היא אומדן של שווי המטען, שקובע את גובה הכיסוי הנדרש.

הערכת השווי המסורתית מחושבת בשיעור של CIF/ CIP + 10%. , כאשר ה-'C' מייצג 'Cost') עלות) וכולל את הסכום שהמבוטח משלם עבור הסחורה. ה-'F' מייצג 'Freight') הובלה) שהוא הסכום שהמבוטח משלם לחברת ההובלה כדי להביא את הסחורה.

חישוב מוסכם זה משמש את חברת הביטוח כדי לקבוע את הסכום המקסימלי שפוליסת ביטוח המטען תשלם במקרה של תביעה. התוספת של 10% מיועדת באופן מסורתי לכסות עלויות נלוות כגון: מכס ששולם, בדיקות מכס, אגרות נמל, עמלות סוכן, אחסנה.

הוצאות תביעה כלליות (עלויות הובלה יבשתית קצרה, עמלות העברה וכו׳). עם זאת, עלייה בשיעור המכס של 10% או 25%, תוספת ה-10% האופיינית שנלקחת בחשבון בפוליסה שלכם עלולה שלא להספיק כדי לכסות אתכם בכל מקרה של נזק  ו/או אובדן.

חשוב לשאול את עצמכם ״מה יקרה אם אאבד את המשלוח הגדול ביותר שלי השנה באופן מוחלט או אם יוכרז TOTAL LOSS?״ ולוודא שאתם מכוסים לאירוע כה גדול בצורה נכונה  ונבונה.

בסכום התביעה של פוליסת ביטוח המטען שלכם.

הבנת המושג ׳מכס ששולם׳

סכום המכס ששילם היצואן על המשלוח יכול להיכלל בתביעה רק אם המכס ששולם למכס ולרשות הגנת הגבולות בארה״ב נחשב ל׳מכס ששולם בפועל׳. מכס נחשב ל״שולם בפועל״ כאשר נוצרה החובה החוקית לשלמו. לכן, לא רק שהמכסים שולמו, אלא שהסחורה גם הוכנסה לצריכה במדינה. 

מאידך, אם האובדן שלכם מתרחש לפני שהמכס נחשב ל׳שולם בפועל׳, אזי סכום המכס ששולם לא ייכלל

וודאו שאתם לוקחים בחשבון את ״גבול הכיסוי לנזק ו/ או אובדן״

״גבול הכיסוי לאובדן״ הוא הסכום המקסימלי שפוליסת ביטוח מטען תשלם על תביעה אחת. לכן, אם לחברה שלכם יש גבול כיסוי לאובדן של 500,000$, גבול זה צריך להיות גבוה מספיק כדי לכסות תביעה במקרה שהמשלוח הגדול ביותר שלכם השנה נזוק ו/או אבד לחלוטין, ומוחל עליו ערך של CIF + 10%./ CIP

אם כעת מוטל מכס על הסחורות המיובאות שלכם ואתם משלמים תוספת של 25% מכס, גבול הכיסוי שלכם  הקיים כיום  לנזק /לאובדן אינו מספיק בכדי לכסות נזק/אובדן של המשלוח.

אם המוצר של החברה שלכם כפוף לשיעור מכס חדש, מומלץ לפנות אל מבטחי המטען על מנת לבחון לרענן את תנאי פוליסת ביטוח המטען של חברתכם על מנת להבטיח שהנכם מכוסים בצורה נכונה במקרה של נזק /אובדן.

כמובן שה-Deductible יכול להשתנות בהתאם לתיאור המטען ולאופן ההובלה שלו, למשל מבוקרי טמפרטורה, תרופות, פלאפונים, רכבים, תחמושת, נשק ועוד. מכולות Flat מכולות פתוחות גג/צד, איזוטנקים, ועוד.

לסיכום, יצואנים שכיום מבטחים את מטעניהם לפי בסיס הערכה: ערך מטען בתוספת דמי הובלה+ 10%, מומלץ לשקול לשנות את בסיס ההערכה ל: ערך מטען בתוספת דמי הובלה + 25% או לפי אחוז המס הנגבה בפועל בארה״ב.

הפרמיה שתגבה במצב מסוג זה בגין הפער בין בסיס ההערכה הקיים לחדש, נחשבת מינורית, ובכל מקרה תגן עליכם מפני מצב של ״תת ביטוח״.

מומלץ למבוטחים לפנות אל המבטחים שלהם או להגדיל בהתאמה לאחוז המכס בארה״ב או לשנות לבסיס בפוליסה השנתית שבה הם מדווחים למבטחים, שידווחו לפי בסיס ההערכה CIP/  CIF + customs & Duty + 10%  ידווחו על המיסים ששולמו וכך יכסו את עצמם.

לגבי הפוליסות שבאמצעות המשלחים/ סוכני מכס - הפורמט יצטרך להיות CIF + האחוזים שהלקוח ביקש, והפרדה בין יצוא ליבוא (משום שהמכס ביבוא מארה״ב לא יהיה הדדי וצפוי להיות פטור בכל  מקרה).


פורסם ב אתר port2port



תחזית שילוח 2026: אילו מגמות ישפיעו על זמני הובלה ועלויות היבוא לישראל?

תחזית שילוח 2026: אילו מגמות ישפיעו על זמני הובלה ועלויות היבוא לישראל?

מבוא

עולם השילוח הבינלאומי משנה פניו, ובשנת 2026 צפויות חמש מגמות מרכזיות לעצב מחדש את הדרך שבה סחורות מגיעות לישראל. שינויים גיאופוליטיים, מגבלות סביבתיות, חדשנות טכנולוגית ותקינה אירופית מחמירה יוצרים לחצים חדשים על זמני ההובלה, העלויות והיכולת של יבואנים ישראלים להיערך מראש. במאמר זה נבחן את הגורמים המרכזיים הצפויים להשפיע על שוק היבוא ונציע תובנות פרקטיות למנהלי שרשרת אספקה, עמילי מכס ויבואנים קטנים.

חסימות במעבר ים סוף – עיכובים והסטת מסלולים

אחד האיומים המהותיים על שרשרת האספקה לישראל הוא המצב הביטחוני במצרי באב אל מנדב ובדרום תעלת סואץ. הסיכונים הגוברים לפעולות טרור ימית והתקפות מל״טים באזור גורמים לחברות הספנות להימנע ממעבר בתעלה – ולהעדיף מסלולים ארוכים יותר סביב כף התקווה הטובה.

המשמעות:

  • תוספת ממוצעת של 12–17 ימי הפלגה
  • עלייה של 10%–25% בעלות ההובלה הימית
  • זמני אספקה בלתי צפויים, עם פוטנציאל לפיצול מטענים ואיחורים

מדד Freightos האחרון (2025) מצביע על כך שבתקופות של סגירת תעלת סואץ, עלות קונסולידציה ל־LCL עלתה ב־37% תוך פחות מ־3 שבועות.

מעבר הדרגתי לאוניות קטנות וגמישות

חברות שילוח רבות בעולם – ובראשן Maersk ו-MSC – משקיעות באוניות קטנות יותר שיכולות להיכנס לנמלים משניים, לעקוף פקקים ולתפקד טוב יותר ברשתות אזוריות.

השפעות על היבוא לישראל:

  • פיזור המשלוחים לנמלים קטנים כמו אילת
  • עלייה במספר התחנות בדרך לישראל
  • שינויים בשיטת המכולות (FCL לעומת LCL)

מבחינת היבואן – נדרש להיערך מראש לכך ש”יבוא מהיר” אינו תמיד כולל העמסה ישירה לנמל אשדוד או חיפה, אלא דורש שילוב בין תחבורה ימית ליבשתית ממדינות שכנות.

פיקוח פחמני ורגולציה סביבתית (CBAM)

מנגנון ההתאמה הפחמני של האיחוד האירופי (CBAM) שייכנס לתוקף מלא ב־2026 ישפיע גם על ישראל, למרות שאינה חלק מהאיחוד. מוצרים המיובאים לישראל דרך שווקים אירופיים (כמו גרמניה, הולנד או איטליה) יחייבו הוכחת פליטת פחמן מופחתת לאורך שרשרת האספקה.

מה זה אומר בפועל?

  • דיווח מפורט על מקורות אנרגיה בתהליך הייצור
  • העדפה לספקים המשתמשים באנרגיה ירוקה
  • קנסות או היטלים על משלוחים מזהמים

יבואנים ישראלים קטנים שלא יסתגלו לדרישות החדשות עלולים להיתקל בעיכובים בשחרור סחורה, או בתמחור גבוה יותר מצד הספקים.

דיגיטציה של שרשרת האספקה

2026 תהיה שנת פריצה לטכנולוגיות דיגיטליות בענף השילוח. מערכות eBL (שטרי מטען אלקטרוניים), פלטפורמות מעקב בזמן אמת, מסמכים בענן והטמעת AI בניתוח זמני ההובלה – יהפכו לסטנדרט.

יתרונות בולטים:

  • שחרור מהיר מהמכס
  • שקיפות מלאה לאורך כל שרשרת האספקה
  • חיזוי תקלות ועיכובים על בסיס נתונים היסטוריים

אולם, המעבר לטכנולוגיה מייצר גם פערים: עסקים שלא יטמיעו מערכות מתקדמות יישארו מאחור, ויתקלו בקנסות בגין תיעוד ידני, טפסים שגויים ועיכובים במסירה.

התייקרות כללית של ביטוח מטענים

על רקע אירועים ביטחוניים, סיכוני אקלים קיצוניים ופסיקות משפטיות חדשות באירופה – צפויה עלייה כללית בדמי הביטוח למטענים, בעיקר לאזורים בעלי רגישות גיאופוליטית (המזרח התיכון, סין, ים סוף).

חברות הביטוח כבר כיום מחייבות תוספת של עד 1.5% לערך המטען במשלוחים העוברים דרך תעלת סואץ. מגמה זו צפויה להתרחב גם למשלוחים קונסולידיים וגם למשלוחים ישירים.

סיכום

שנת 2026 תייצר עבור היבואן הישראלי תמהיל חדש של אתגרים ולחצים תפעוליים, אך גם הזדמנות למי שיידע להיערך נכון. הגורמים המשמעותיים ביותר – עיכובים במסלולי ים סוף, הגבלות סביבתיות חדשות ומעבר לתשתיות דיגיטליות – יחייבו את שרשרת האספקה המקומית להסתגל במהירות. ההתמודדות עם הסביבה הרגולטורית המשתנה באירופה, לצד אימוץ כלים טכנולוגיים מבוססי AI ו־IoT, תהפוך לא רק לתנאי להישרדות אלא למנוע צמיחה תחרותי.

חברת יחדיו – שילוח בינלאומי ועמילות מכס בע״מ מציעה פתרונות מותאמים לעידן זה: קונסולידציות גמישות, שילוח ימי עם פיקוח בזמן אמת, ליווי רגולטורי צמוד וממשק מתקדם לעובדי יבוא קטנים ובינוניים.
העתיד הלוגיסטי כבר כאן – ומי שיערך אליו בזמן, ירוויח.

 


סימולציה: כמה באמת עולה לך לייבא משלוח קטן? מדריך מלא עם הדמיה ומחשבון אינטראקטיבי

סימולציה: כמה באמת עולה לך לייבא משלוח קטן? מדריך מלא עם הדמיה ומחשבון אינטראקטיבי

סימולציה: כמה באמת עולה לך לייבא משלוח קטן? מדריך מלא עם הדמיה ומחשבון אינטראקטיבי

מבוא: למה ייבוא קטן לא תמיד משתלם?

בעלי עסקים קטנים, חנויות בוטיק ויזמים בתחילת הדרך נמשכים לאפשרות של ייבוא משלוחים קטנים – בעיקר בגלל ההשקעה הראשונית הנמוכה לכאורה. אך המציאות בשטח שונה: משלוח קטן עשוי להיות יקר משמעותית לכל יחידת מוצר. איך זה קורה? בגלל שורה של עלויות נלוות – חלקן קבועות, חלקן תלויות בנפח, משקל או משך אחסנה, ורובן כלל לא שקופות בתחילת הדרך.

למאמר המלא לחצו כאן