FedEx ישראל מודיעה על חידוש מלא של שירותי הייבוא והייצוא, לאחר פתיחתו מחדש של המרחב האווירי בעקבות העימות עם איראן. החברה מדגישה את מחויבותה לשמירה על רציפות הסחר הבינלאומי ובטיחות הצוות.
חברת DHL אקספרס ישראל: רכבת אווירית של ייבוא וייצוא מתוכננת לסופ״ש הקרוב
אחרי כמעט שבועיים של סגירת המרחב האווירי של ישראל נחתו הבוקר מטעם החברה שתי טיסות מטען אווירי עם מטענים במשקל כולל של עשרות טונות בייבוא. החברה תפעיל מטוסי איירבוס 300, איירבוס 330 וכן בואינג 757 שישנעו מאות טונות של מטענים במהלך הסופ״ש
על רקע הרגיעה: מארסק פתחה מחדש קבלת מטעני יצוא בנמל חיפה
חברת הספנות הדנית הודיעה כי היא תחדש קבלת מטעני יצוא בנמל חיפה, בעוד הפעילות בנמל אשדוד נמשכת כרגיל
שר העבודה חתם על צו להחלת פרק ד’ לחוק שירות עבודה בשעת חירום בכל שטח המדינה
במסגרת מבצע “עם כלביא”. משמעות הצו: עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים יכולים להמשיך ולעבוד בשטח שהוכרז ״במצב מיוחד בעורף״ בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף.
בעקבות המצב המיוחד שהוכרז בעורף ולאחר התייעצות עם שר הביטחון ישראל כץ, שר העבודה יואב בן צור, חתם (יום ו’, 13.6.25) בשעה 05:42 על צו להחלת פרק ד’ לחוק שירות עבודה בשעת חירום בכל שטח המדינה. משמעות הצו: עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים יכולים להמשיך ולעבוד בשטח שהוכרז ״במצב מיוחד בעורף״, בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף.
מדובר במפעלים המספקים מוצרים/שירותים קיומיים כדוגמת תשתיות מים, חשמל, דלק, גז, רפואת חירום (בתי חולים, בתי חולים גריאטריים, מכוני דיאליזה, מוסדות סיעודיים ושירותים תומכים), רפואה בקהילה (קופות חולים ושירותים תומכים), אספקת מזון, מוסדות רווחה ושירותים תומכים, שירותי תחבורה, נמלים, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה ומפעלים התומכים את הצבא וכדומה.
במידה ותעלה בעיה של התייצבות עובדים, ניתנת אפשרות למשרד הממשלתי האחראי לפנות לרשות כוח אדם בשעת חירום על מנת לשקול את הצורך להוצאת צו לגיוס עובדים.
משמעות הצו היא שבמידת הצורך ניתן יהיה לגייס את העובדים לקיום המשק החיוני בשעת חירום.
החוק מאפשר לגייס עובדים בצו למפעלים חיוניים/קיומיים לאחר הכרזה רשמית של שר העבודה על החלת פרק ד' לחוק. מטרתו לשמור על הרציפות התפקודית של המשק.
ניתן לגייס כל תושב קבוע מגיל 16 (נשים עד גיל 62, גברים עד 67), למעט חיילים, שוטרים ונשים בהריון או בתוך שנה מהלידה. ניתן לגייס עובדים של המפעל (פנים) או חיצוניים (חוץ).
למקום העבודה יש אישור רשמי ממשרד העבודה, ובאחריותו לעדכן את העובדים. ניתן לבדוק באתר משרד העבודה לפי שם המפעל או מספרו.
מעביד אינו מחויב לשלם אם העובד נעדר שלא על פי חוק. ניתן להגיע להסכמה על חופשה או עבודה מרחוק, אם אין הנחיה אחרת של פיקוד העורף.
יש חובה להתייצב ולבצע כל עבודה שתיקבע בצו. אי התייצבות מהווה עבירה. בתקופת השירות לא ניתן לצאת לחופשה בפועל, אך הזכויות נשמרות.
הצו נמסר לנציג המפעל שעליו לפרסמו בלוח מודעות או להעביר לנציגות העובדים.
צו מילואים גובר. מי שמשרת במילואים פטור משירות עבודה.
כרגע אין הסדר פיצוי למבצע זה. בעבר שולם שכר לעובדים והמעסיק קיבל שיפוי. ניתן להגיע להסכמות בין עובד למעסיק.
אין כיום הסדר פיצוי. ייתכן שיוחלט בהמשך. לעת עתה – יש להגיע להסכמה עם המעסיק.
הצו תקף כל עוד לא הוכרז על סיום מצב החירום על ידי ממשלת ישראל.
המפעל הקולט משלם את שכרך לפי השכר הנהוג בו, בהתאם לתפקיד. המעסיק המקורי שומר על זכויותיך ואסור לפטרך בתקופה זו.
שאלות בנושא עבודה בשעות נוספות ומנוחה
לא בהכרח. במקרה של צו גיוס, לא תמיד חלים חוקי הגמול הרגילים, אלא לפי היתר השר.
לא חובה אם מדובר במגויסים בצו לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום. העובדים הרגילים זכאים למנוחה על פי חוק.
למגויסים בצו – ניתן להעסיק בשעות נוספות ללא הגבלה, ולא חלות הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.
לא בהכרח. מגויסים אינם כפופים להוראות החוק הרגילות בעת תקופת גיוס לפי החוק.
כן, אם ניתן לכך היתר כללי. נכון לעכשיו – כן קיים היתר כללי.
שאלות על עובדים במפעלים חיוניים
הוא עשוי להיחשב כמפר צו, לא יהיה זכאי לשכר, וייתכן שיופעלו סנקציות. אסור לפטרו בלי אישור.
אין חובה להגיע אם אין צו או הנחיה, אך בהיעדר תיאום – המעסיק אינו חייב לשלם שכר. אין לפטר ללא בדיקה משפטית.
חדשות מבצע “עם כלביא”
רקע המבצע
ב־13 ביוני 2025 פתחה ישראל במבצע צבאי נרחב נגד מתקנים אסטרטגיים באיראן, במטרה לסכל את תוכנית הגרעין. המבצע לווה בהכרזה על מצב חירום בעורף, אזעקות בכל רחבי הארץ, והגבלות אזרחיות חסרות תקדים.
השפעות ממסדיות – שלטון ומדיניות פנים
מצב מיוחד בעורף: פיקוד העורף הכריז על רמת כוננות 4 – הגבלות התקהלות, סגירת לימודים, פעילות מצומצמת למפעלים חיוניים בלבד.
סגירת שמיים: אין טיסות חילוץ מישראל. תנועה אווירית אפשרית רק דרך אתונה או לרנקה – במידה ותיפתח.
ממשק ממשלתי – תפקודים חיוניים
משרד העבודה פרסם מידע לעובדים – כולל זכויות בעת ריתוק משקי ועבודה במפעלים חיוניים.
משרד הכלכלה מוודא מלאי מזון תקין, מפעיל מרכז שליטה בשוק.
אגף השיקום ממשיך לשרת את נפגעי צה”ל ולספק סיוע נפשי ותפקודי.
הנחיות לאזרחים בארץ ובחו”ל
בישראל:
הישמעו להנחיות פיקוד העורף.
השאירו קווי תקשורת פתוחים – אל תשתפו מיקומים אישיים ברשתות.
בחו”ל:
הירשמו במערכות המידע של משרד החוץ לצורך עדכונים עתידיים.
התרחקו מאזורים מסוכנים. נקטו אמצעי זהירות בייצוג עצמכם כישראלים.
סיכום
מבצע “עם כלביא” יצר מציאות חדשה שבה נדרשת הסתגלות אזרחית ומדינית רחבה. הממשלה פועלת לשמור על רציפות תפקודית, הגנה אזרחית וסיוע לכל אזרח באשר הוא – בעורף ובחו”ל. מדובר ברגע מבחן לחוסן הלאומי – וליכולת המערכתית לשלב ביטחון, משילות, כלכלה ודאגה לאדם.
כאשר מדינת ישראל נתונה תחת לחימה או מבצע צבאי, אחת השאלות המרכזיות שעולות בקרב יבואנים, יצואנים, חברות שילוח ובעלי עסקים נוגעת ליכולת הפעולה של נמלי הים. אלו משמשים כעורק תחבורה מרכזי לאספקת מוצרים, חומרי גלם וציוד חיוני. במאמר זה נסקור את מצב הנמלים בעיצומו של המבצע הנוכחי, נבחן את השפעותיו על שרשרת האספקה, ננתח את אופן ההתמודדות של נמלי ישראל עם האתגרים הלוגיסטיים ונציע המלצות למנהלים בתחום היבוא והיצוא.
מצב נמלי הים נכון ל־15 ביוני 2025
כל נמלי הים בישראל פתוחים לפעילות נכנסת ויוצאת של אניות מסחריות, פרט לאניות המטען של חומרים מסוכנים (חומ״ס) שאינן מורשות להיכנס לנמלים
חברות כמו MSC, צים, יאנג מינγκ ו‑OOCL ממשיכות לפקוד את הנמלים כרגיל
למרות דיווחים קודמים על השהיית פעילות החברה בנמל חיפה, הודעה חדשה מציינת כי חברת OOCL ממשיכה לפקוד את נמלי ישראל ללא שינוי
לדוגמה: על פי נתוני תס״ק ים –
נמל אשדוד: ממתינות 7 אניות צובר, 2 אניות מתכות ואנייה עם מטען עץ.
נמל חיפה (המרכזי והמפרץ): ממתינות אניות מסוגים שונים, כולל צובר ומתכות—5 אניות צובר, 5 אניות מתכות ועוד
נמלים הם נכס אסטרטגי – גם בעת חירום
נמלי חיפה, אשדוד ואילת מהווים חלק בלתי נפרד מהתשתיות הלאומיות של מדינת ישראל. גם כאשר שדות תעופה נסגרים או שהמרחב האווירי מוגבל, הים ממשיך להיות נתיב פתוח ויציב להעברת סחורות. המיקום האסטרטגי של ישראל, והיכולת שלה להפעיל נמלים תחת איום ביטחוני, מהווים יתרון תחרותי חשוב, במיוחד בעתות חירום. הפעילות בנמלים נמשכת – עם התאמות
למרות המצב הביטחוני הרגיש, נמלי ישראל ממשיכים לתפקד כמעט כבשגרה. אניות סוחר מגיעות לפריקה וטעינה, הצוותים עובדים במשמרות מתוגברות, והמערכות התפעוליות מתואמות מול גופי הביטחון. עם זאת, קיימת מגבלה מסוימת על כניסת אניות נושאות חומרים מסוכנים, ומובילים בתחום זה נדרשים לתיאום מקדים והיערכות לוגיסטית שונה. התאוששות מהירה – הודות להשקעות בתשתיות
בשנים האחרונות בוצעו השקעות משמעותיות בפיתוח תשתיות הנמלים בישראל. פתיחת נמל המפרץ בחיפה, הרחבת נמל הדרום באשדוד, הכנסת אוטומציה ומערכות בקרה חכמות – כל אלה הפכו את מערכת הנמלים בישראל לאחת מהמתקדמות באזור. יכולת זו מאפשרת התאוששות מהירה מהפרעות ביטחוניות ועמידה ביעדי פריקה וטעינה גם תחת לחץ מבצעי. כיצד משפיע המצב על יבואנים ויצואנים?
יבואנים ויצואנים אמנם אינם מושבתים, אך כן נדרשים לשים לב לכמה נקודות:
עיכובים פוטנציאליים בפריקה וטעינה עקב עומסי תנועה ימית
השתמשו בדו”חות AIS – עקבו בזמן אמת אחר מיקום האניות.
עדכנו ביטוחים – ודאו כיסוי מלא כולל “מצב מלחמה”.
סיכום
המציאות הביטחונית בישראל מחייבת היערכות תמידית, אך העובדות מלמדות כי נמלי ישראל ממשיכים לפעול גם תחת איומים צבאיים. בזכות תשתיות חזקות, ניסיון מבצעי וניהול גמיש – ניתן לשמור על רציפות תפקודית גם בתנאים קשים. עבור מנהלים בתחום היבוא והיצוא, זהו זמן קריטי לפעול באחריות, לעדכן תהליכים פנימיים ולהתאים את האסטרטגיה הלוגיסטית למציאות המשתנה.
סין היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל, ומהווה מקור ליותר מ־35% מהסחורות המיובאות אל הארץ – החל מציוד אלקטרוני, דרך טקסטיל, מוצרי פלסטיק, מכונות, ועד חומרי בניין, צעצועים ומוצרי צריכה. יבוא מסין הפך בשנים האחרונות לתהליך שכיח, גם בקרב עסקים קטנים ובינוניים, אך ב־2025 התמונה משתנה: רגולציה בינלאומית מחמירה, התייקרות שילוח, מגבלות מסחר חדשות, והתחזקות הדולר – כל אלה יוצרים מציאות חדשה שחובה להכיר לעומק. במאמר זה נסקור את כל מה שיבואן צריך לדעת ב־2025 לפני שהוא לוחץ על "הזמן עכשיו".
ניתוח עומסים בנמלים בישראל – מה זה אומר לעסקים קטנים?
נמלי ישראל מהווים שער הכניסה הראשי לרוב הסחורות המיובאות למדינה, והם מרכיב קריטי בתפקוד הכלכלה הישראלית. עומסים בנמלים, עיכובים בפריקה, חוסר זמינות של רציפים, או האטה בפעילות – אינם בעיות לוגיסטיות בלבד. עבור עסקים קטנים ובינוניים, כל יום של עיכוב בנמל עלול לגרור עלויות נלוות, פגיעה במלאי, אובדן לקוחות ולעיתים אף הפסדים עסקיים ממשיים.
בעשור האחרון ובעיקר מאז מגפת הקורונה, עלתה בתדירות ובחומרה תופעת העומסים בנמלי ישראל – חיפה, אשדוד ונמל הדרום החדש. המצב מושפע ממגוון גורמים: עיכובים עונתיים, תקלות תפעוליות, שיבושים עולמיים בשרשרת האספקה, תנועות שביתה, וניהול לוגיסטי לקוי.
במאמר זה ננתח את הגורמים לעומסים, את השלכותיהם הישירות והעקיפות על עסקים קטנים, ונציג דרכי פעולה אופרטיביות להתמודדות חכמה עם המצב.
עולם הסחר הבינלאומי פועל במטבע אחד מרכזי: הדולר האמריקאי. גם כאשר סחורה עוברת בין מדינות שאינן משתמשות בדולר כמטבע רשמי, מרבית התמחור, החוזים, תעריפי השילוח, הביטוחים, ואף האשראים – כולם מתבצעים על בסיס הדולר. מצב זה הופך את שער החליפין בין הדולר לבין המטבע המקומי (במקרה של ישראל – השקל) לאחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על רווחיות העסקים, תמחור הסחורות, ועלויות השילוח בפועל.
במאמר זה ננתח את הקשר בין שער הדולר לעלויות השילוח, נבחן מקרי מבחן מהשטח, נבין כיצד תנועות בשוק המט"ח משפיעות על יבואנים, יצואנים ועמילי מכס, ונציג שיטות אפקטיביות לניהול הסיכון הכלכלי הכרוך בכך.
.png)
