יום שני, 16 ביוני 2025

מבצע "עם כלביא"



שר העבודה חתם על צו להחלת פרק ד’ לחוק שירות עבודה בשעת חירום בכל שטח המדינה


במסגרת מבצע “עם כלביא”. משמעות הצו: עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים יכולים להמשיך ולעבוד בשטח שהוכרז ״במצב מיוחד בעורף״ בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף.

בעקבות המצב המיוחד שהוכרז בעורף ולאחר התייעצות עם שר הביטחון ישראל כץ, שר העבודה יואב בן צור, חתם (יום ו’, 13.6.25) בשעה 05:42 על צו להחלת פרק ד’ לחוק שירות עבודה בשעת חירום בכל שטח המדינה.
משמעות הצו: עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים יכולים להמשיך ולעבוד בשטח שהוכרז ״במצב מיוחד בעורף״, בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף.

מדובר במפעלים המספקים מוצרים/שירותים קיומיים כדוגמת תשתיות מים, חשמל, דלק, גז, רפואת חירום (בתי חולים, בתי חולים גריאטריים, מכוני דיאליזה, מוסדות סיעודיים ושירותים תומכים), רפואה בקהילה (קופות חולים ושירותים תומכים), אספקת מזון, מוסדות רווחה ושירותים תומכים, שירותי תחבורה, נמלים, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה ומפעלים התומכים את הצבא וכדומה.

במידה ותעלה בעיה של התייצבות עובדים, ניתנת אפשרות למשרד הממשלתי האחראי לפנות לרשות כוח אדם בשעת חירום על מנת לשקול את הצורך להוצאת צו לגיוס עובדים.

משמעות הצו היא שבמידת הצורך ניתן יהיה לגייס את העובדים לקיום המשק החיוני בשעת חירום.

צו להחלת פרק ד’ לחוק שירות עבודה בשעת חירום
   

שאלות בנושא עבודה בשעת חירום

החוק מאפשר לגייס עובדים בצו למפעלים חיוניים/קיומיים לאחר הכרזה רשמית של שר העבודה על החלת פרק ד' לחוק. מטרתו לשמור על הרציפות התפקודית של המשק.
ניתן לגייס כל תושב קבוע מגיל 16 (נשים עד גיל 62, גברים עד 67), למעט חיילים, שוטרים ונשים בהריון או בתוך שנה מהלידה. ניתן לגייס עובדים של המפעל (פנים) או חיצוניים (חוץ).
למקום העבודה יש אישור רשמי ממשרד העבודה, ובאחריותו לעדכן את העובדים. ניתן לבדוק באתר משרד העבודה לפי שם המפעל או מספרו.
מעביד אינו מחויב לשלם אם העובד נעדר שלא על פי חוק. ניתן להגיע להסכמה על חופשה או עבודה מרחוק, אם אין הנחיה אחרת של פיקוד העורף.
יש חובה להתייצב ולבצע כל עבודה שתיקבע בצו. אי התייצבות מהווה עבירה. בתקופת השירות לא ניתן לצאת לחופשה בפועל, אך הזכויות נשמרות.
הצו נמסר לנציג המפעל שעליו לפרסמו בלוח מודעות או להעביר לנציגות העובדים.
צו מילואים גובר. מי שמשרת במילואים פטור משירות עבודה.
כרגע אין הסדר פיצוי למבצע זה. בעבר שולם שכר לעובדים והמעסיק קיבל שיפוי. ניתן להגיע להסכמות בין עובד למעסיק.
אין כיום הסדר פיצוי. ייתכן שיוחלט בהמשך. לעת עתה – יש להגיע להסכמה עם המעסיק.
הצו תקף כל עוד לא הוכרז על סיום מצב החירום על ידי ממשלת ישראל.
המפעל הקולט משלם את שכרך לפי השכר הנהוג בו, בהתאם לתפקיד. המעסיק המקורי שומר על זכויותיך ואסור לפטרך בתקופה זו.

שאלות בנושא עבודה בשעות נוספות ומנוחה

לא בהכרח. במקרה של צו גיוס, לא תמיד חלים חוקי הגמול הרגילים, אלא לפי היתר השר.
לא חובה אם מדובר במגויסים בצו לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום. העובדים הרגילים זכאים למנוחה על פי חוק.
למגויסים בצו – ניתן להעסיק בשעות נוספות ללא הגבלה, ולא חלות הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.
לא בהכרח. מגויסים אינם כפופים להוראות החוק הרגילות בעת תקופת גיוס לפי החוק.
כן, אם ניתן לכך היתר כללי. נכון לעכשיו – כן קיים היתר כללי.

שאלות על עובדים במפעלים חיוניים

הוא עשוי להיחשב כמפר צו, לא יהיה זכאי לשכר, וייתכן שיופעלו סנקציות. אסור לפטרו בלי אישור.
אין חובה להגיע אם אין צו או הנחיה, אך בהיעדר תיאום – המעסיק אינו חייב לשלם שכר. אין לפטר ללא בדיקה משפטית.
 

חדשות מבצע “עם כלביא”

רקע המבצע

ב־13 ביוני 2025 פתחה ישראל במבצע צבאי נרחב נגד מתקנים אסטרטגיים באיראן, במטרה לסכל את תוכנית הגרעין. המבצע לווה בהכרזה על מצב חירום בעורף, אזעקות בכל רחבי הארץ, והגבלות אזרחיות חסרות תקדים.

השפעות ממסדיות – שלטון ומדיניות פנים

  • מצב מיוחד בעורף: פיקוד העורף הכריז על רמת כוננות 4 – הגבלות התקהלות, סגירת לימודים, פעילות מצומצמת למפעלים חיוניים בלבד.
  • סגירת שמיים: אין טיסות חילוץ מישראל. תנועה אווירית אפשרית רק דרך אתונה או לרנקה – במידה ותיפתח.

ממשק ממשלתי – תפקודים חיוניים

  • משרד העבודה פרסם מידע לעובדים – כולל זכויות בעת ריתוק משקי ועבודה במפעלים חיוניים.
  • משרד הכלכלה מוודא מלאי מזון תקין, מפעיל מרכז שליטה בשוק.
  • אגף השיקום ממשיך לשרת את נפגעי צה”ל ולספק סיוע נפשי ותפקודי.

הנחיות לאזרחים בארץ ובחו”ל

בישראל:

  • הישמעו להנחיות פיקוד העורף.
  • השאירו קווי תקשורת פתוחים – אל תשתפו מיקומים אישיים ברשתות.

בחו”ל:

  • הירשמו במערכות המידע של משרד החוץ לצורך עדכונים עתידיים.
  • התרחקו מאזורים מסוכנים. נקטו אמצעי זהירות בייצוג עצמכם כישראלים.

סיכום

מבצע “עם כלביא” יצר מציאות חדשה שבה נדרשת הסתגלות אזרחית ומדינית רחבה. הממשלה פועלת לשמור על רציפות תפקודית, הגנה אזרחית וסיוע לכל אזרח באשר הוא – בעורף ובחו”ל. מדובר ברגע מבחן לחוסן הלאומי – וליכולת המערכתית לשלב ביטחון, משילות, כלכלה ודאגה לאדם.

מצב נמלי הים נכון ל־15 ביוני 2025



מבוא


כאשר מדינת ישראל נתונה תחת לחימה או מבצע צבאי, אחת השאלות המרכזיות שעולות בקרב יבואנים, יצואנים, חברות שילוח ובעלי עסקים נוגעת ליכולת הפעולה של נמלי הים. אלו משמשים כעורק תחבורה מרכזי לאספקת מוצרים, חומרי גלם וציוד חיוני. במאמר זה נסקור את מצב הנמלים בעיצומו של המבצע הנוכחי, נבחן את השפעותיו על שרשרת האספקה, ננתח את אופן ההתמודדות של נמלי ישראל עם האתגרים הלוגיסטיים ונציע המלצות למנהלים בתחום היבוא והיצוא.

מצב נמלי הים נכון ל־15 ביוני 2025


  • כל נמלי הים בישראל פתוחים לפעילות נכנסת ויוצאת של אניות מסחריות, פרט לאניות המטען של חומרים מסוכנים (חומ״ס) שאינן מורשות להיכנס לנמלים
  • חברות כמו MSC, צים, יאנג מינγκ ו‑OOCL ממשיכות לפקוד את הנמלים כרגיל
  • למרות דיווחים קודמים על השהיית פעילות החברה בנמל חיפה, הודעה חדשה מציינת כי חברת OOCL ממשיכה לפקוד את נמלי ישראל ללא שינוי
  • לדוגמה: על פי נתוני תס״ק ים –
    • נמל אשדוד: ממתינות 7 אניות צובר, 2 אניות מתכות ואנייה עם מטען עץ.
    • נמל חיפה (המרכזי והמפרץ): ממתינות אניות מסוגים שונים, כולל צובר ומתכות—5 אניות צובר, 5 אניות מתכות ועוד

נמלים הם נכס אסטרטגי – גם בעת חירום


נמלי חיפה, אשדוד ואילת מהווים חלק בלתי נפרד מהתשתיות הלאומיות של מדינת ישראל. גם כאשר שדות תעופה נסגרים או שהמרחב האווירי מוגבל, הים ממשיך להיות נתיב פתוח ויציב להעברת סחורות. המיקום האסטרטגי של ישראל, והיכולת שלה להפעיל נמלים תחת איום ביטחוני, מהווים יתרון תחרותי חשוב, במיוחד בעתות חירום.
הפעילות בנמלים נמשכת – עם התאמות

למרות המצב הביטחוני הרגיש, נמלי ישראל ממשיכים לתפקד כמעט כבשגרה. אניות סוחר מגיעות לפריקה וטעינה, הצוותים עובדים במשמרות מתוגברות, והמערכות התפעוליות מתואמות מול גופי הביטחון. עם זאת, קיימת מגבלה מסוימת על כניסת אניות נושאות חומרים מסוכנים, ומובילים בתחום זה נדרשים לתיאום מקדים והיערכות לוגיסטית שונה.
התאוששות מהירה – הודות להשקעות בתשתיות

בשנים האחרונות בוצעו השקעות משמעותיות בפיתוח תשתיות הנמלים בישראל. פתיחת נמל המפרץ בחיפה, הרחבת נמל הדרום באשדוד, הכנסת אוטומציה ומערכות בקרה חכמות – כל אלה הפכו את מערכת הנמלים בישראל לאחת מהמתקדמות באזור. יכולת זו מאפשרת התאוששות מהירה מהפרעות ביטחוניות ועמידה ביעדי פריקה וטעינה גם תחת לחץ מבצעי.
כיצד משפיע המצב על יבואנים ויצואנים?

יבואנים ויצואנים אמנם אינם מושבתים, אך כן נדרשים לשים לב לכמה נקודות:

  • עיכובים פוטנציאליים בפריקה וטעינה עקב עומסי תנועה ימית
  • הגבלות על סוגי מטען מסוימים (כגון חומ”ס)
  • הצורך במעקב שוטף אחר זמני הגעה של אניות
  • שינוי מסלולים לפי זמינות תשתיות יבשתיות
עסקים המעוניינים להימנע משיבושים, צריכים לנהל תיאום צמוד עם סוכני אנייה, רשויות המכס והספקים.

המלצות פרקטיות למנהלי יבוא ויצוא

  • תכננו מראש – שריינו מקום באניות מוקדם מהרגיל.
  • בדקו זמינות חומ”ס – ודאו כי למטען שלכם אין מגבלה ביטחונית.
  • עבדו מול כמה נמלים – אל תתבססו רק על נמל אחד.
  • השתמשו בדו”חות AIS – עקבו בזמן אמת אחר מיקום האניות.
  • עדכנו ביטוחים – ודאו כיסוי מלא כולל “מצב מלחמה”.
סיכום

המציאות הביטחונית בישראל מחייבת היערכות תמידית, אך העובדות מלמדות כי נמלי ישראל ממשיכים לפעול גם תחת איומים צבאיים. בזכות תשתיות חזקות, ניסיון מבצעי וניהול גמיש – ניתן לשמור על רציפות תפקודית גם בתנאים קשים. עבור מנהלים בתחום היבוא והיצוא, זהו זמן קריטי לפעול באחריות, לעדכן תהליכים פנימיים ולהתאים את האסטרטגיה הלוגיסטית למציאות המשתנה.