מדריך זה נועד להקל על  הניגשים לראשונה לסוגיית היבוא, אישי או מסחרי, ולספק לכם הסברים מפורטים לשאלות הנפוצות.

מדריך ליבואן

מדריך ליבואן

מדריך זה נועד להקל על  הניגשים לראשונה לסוגיית היבוא, אישי או מסחרי, ולספק לכם הסברים מפורטים לשאלות הנפוצות.

1. מדיניות היבוא
2. האם מותר לייבא מכל העולם?
3. מה עלי לעשות?
4. פטורים והקלות ביבוא
5. מכס ומס ערך מוסף
1. מדיניות היבוא

צו יבוא חופשי, התשע"ד-2014  (להלן – צו יבוא חופשי) הינו דבר חקיקה בו מרוכזות דרישות רגולטוריות טכניות בהן חייבים לעמוד מוצרים מיובאים מסוימים בשלב שחרורם מהמכס.

יצוין כי תעריף המכס ומס הקניה לכל פרט מכס מפורטים בדבר חקיקה שונה הנקרא צו תעריף המכס ומס הקניה. התעריף המקוון משלב דרישות פיסקליות ורגולטוריות או טכניות. מאפשר חיפוש לפי מילה, פרט מכס וכדומה.

צו יבוא חופשי נחקק מכוח פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979. על פי הפקודה כל מוצר המיובא לישראל דורש רישיון או אישור. צו יבוא חופשי מאפשר לכל אדם לייבא מוצרים באופן חופשי, למעט המוצרים המפורטים בתוספות הראשונה והשנייה של הצו.

בתוספת הראשונה, בטור א', מפורטים המוצרים שדורשים רישיון יבוא, כאשר ליד כל פרט מכס, בטור ג', נמצא הגורם המנפיק אותו רישיון (להלן: "רשות מוסמכת"). להבדיל מהתוספת השנייה שמפורטים בה מוצרים שדורשים אישור יבוא (אישור עמידה בתנאים, לדוגמא: תקן רשמי), כאשר ליד כל פרט המכס, בטור ג', נמצא האישור/התנאים הנדרשים.

ביבוא אישי, בדרך כלל, לא חלה חובת הרישוי או עמידה בתנאים, אלא אם צוין אחרת בצו יבוא חופשי (טור ב' בתוספת הראשונה והשנייה).

צו יבוא חופשי, כולל כמעט את כל דרישות הרישוי ו/או העמידה בתנאים מיוחדים ביבוא. אומנם, חלק מהדרישות הנובעות מחוקים וצווים מסוימים טרם הוכנסו לצו. ולכן ייתכן מצב בו תהיה חובת רישוי ביבוא על פי חוק מסוים, כאשר דרישה זו אינה מופיעה בצו יבוא חופשי.

2. האם מותר לייבא מכל העולם?

צו יבוא חופשי דורש רישיון מיוחד ביבוא ממדינות:

מדינות שאין לישראל עימן יחסים דיפלומטיים והאוסרות יבוא טובין מישראל,
מדינות אשר ישראל אינה קשורה עימן בהסכם בין-לאומי הכולל סעיף אומה מועדפת ביותר (M.F.N.) או מדינות המגבילות יבוא טובין מישראל.
מדינות אלו מפורטות ברשימה שמופיעה בהוראת מנכ"ל 2.4 יבוא טובין ממדינות שלא חל עליהן צו יבוא חופשי.
נכון להיום, הוראה זו קובעת פטור שנתי מחובת רישוי ביבוא ממדינות מסוימות (ראה מדינות המסומנות בכוכבית (*) בסעיף 2 בטבלה).

הפטור נועד כדי לאפשר את הסחר עם מדינות מסוימות בהתאם לקבוע בצו יבוא חופשי, התשע"ד 2014.
חשוב לציין כי הפטור שניתן לפי הוראה זו אינו חל על יבוא המוצרים המופיעים בסעיף 4 ו- 5 להוראה כמו פוליאתילן ולוחות גבס המיובאים מאיחוד נסיכויות ערב, בחריין, כווית, עומאן, ערב הסעודית וקטאר או בדים ומצעים המיובאים מפקיסטאן ובנגלדש.

מאילו מדינות אסור לייבא?
פקודת המסחר עם האויב – 1939 (באחריות משרד האוצר) מגבילה את הסחר עם מדינות אויב (יצוא ויבוא). נכון להיום, המדינות שהסחר עמן אסור על פי פקודה זו הן איראן, סוריה ולבנון (למעשה גם עיראק היא מדינת אויב לעניין פקודה זו, אומנם הסחר עמה הותר  בהרשאה זמנית מיוחדת של שר האוצר אשר פורסמה ברשומות).

3. מה עלי לעשות?

באופן כללי היבוא לישראל הוא חופשי. כל אדם יכול לייבא מבלי רישיון יבואן או רישיון/אישור יבוא. לעומת זאת, חלק מהמוצרים מחייבים רישום יבואן ואישור או רישיון יבוא, וזאת במטרה לפקח על איכות המוצרים ולשמור על בריאות ובטיחות הציבור.

הדרישות תלויות בסיווג המכס כמו שמופיע בצו תעריף המכס. את  דרישות הרגולציה בגין פרטי המכס והמוצרים שהם מייצגים  מופיעים בצו יבוא חופשי ותיקוניו. כאמור, מידע מדויק אודות דרישות אישורים ו/או רישיונות ומיסי היבוא תתקבל בהתאם לפרט המכס של הטובין שברצונך לייבא. מידע בעניין המיסוי מופיע גם בתעריף המכס. במידה ואין לך, ניתן לפנות לעמיל מכס או לבית מכס על מנת לבדוק מהו סיווג המוצר שברצונך לייבא.

כאשר פרט המכס ידוע יש לחפש בצו תעריף המכס ברמה של 8 ספרות.  בצו יבוא חופשי מחפשים ברמה של 8 ספרות או 4 ספרות. לא תמיד הפירוט בצו יבוא חופשי מופיע ברמה של 8 ספרות.

מה זה פרט מכס?
פרט מכס הינו קוד מארבע עד שמונה ספרות שלפיו ניתן לזהות את המוצר, הקוד נקבע על פי שיטת סיווג בינלאומית, בעיקר לפי מהות המוצר. פרט המכס נקבע על ידי פקיד המכס או סוכן המכס.

לדוגמא:
39: פרק 39 – פלסטיק ופריטים ממנו
39.26: פריטים אחרים מפלסטיק ופריטים מחומרים אחרים שבפרטים 39.01 עד 39.14
39.26.1000: צרכי משרד או בית ספר

היכן  מנפיקים רישיון/ אישור יבואן?
אישור או רישיון נדרש לפי סוג הטובין המיובאים והוא מונפק על ידי גורם מקצועי שהוסמך לכך, אשר נקרא הרשות המוסמכת. לכל טובין מוגדרת רשות מוסמכת בצו יבוא חופשי – לפי הפרט מכס אליו שייכך הטובין.  הרשות המוסמכת אחראית על הפיקוח על איכות המוצר במטרה לשמור על בריאות ובטיחות הציבור.

כמו כן, הרשות המוסמכת קובעת תנאים ונהלים להגשת הבקשה ולאישורה, והיא זו שקובעת הכללית להנפקת האישורים.
לדוגמא: שירות המזון הארצי במשרד הבריאות הוא הרשות המוסכת לרישוי יבוא מזון לישראל. שירות המזון הארצי קבע נהלים לפיהם ניתן להנפיק את אישור/רישום היבוא.
כל מוצר מסווג לפרט מכס הקובע אם קיימת לגביו דרישה לאישור או רישיון (בצו יבוא חופשי) או אם הפרט אסור ביבוא – אז העניין יפורט בצו  המכס (תיקון) איסור יבוא -2007.

תוך כמה זמן מנפיקים רישיון, אישור או היתר יבוא?
רישיון יבוא, אישור או היתר לפי צו יבוא חופשי יינתן תוך 14 ימי עבודה מיום קבלת כל המסמכים הדרושים לקבלת רישיון היבוא, האישור או ההיתר, לפי העניין. למעט, שירות המזון הארצי, אגף הרוקחות במשרד הבריאות או הרשות המוסמכת במשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים שימסרו את החלטתם בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת כל המסמכים.

4. פטורים והקלות ביבוא

במקרים ספציפיים ניתן לקבל פטור מרישיון, אישור או היתר יבוא, כמובן למעט טובין שיבואם אסור לפי צו המכס.

הענקת פטור בהתאם לסעיף 2(ג)2 לצו יבוא חופשי
מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה קבע את העילות והתנאים לקבלת הפטור. הפטור מתייחס לחובת הצגת רישיון כמפורט בתוספת הראשונה, וכן פטור מקיום הדרישות המפורטות בתוספת השנייה (חובת סימון בעברית וחובת תו תקן).

שירות זה מוסדר על ידי הוראת מנכ"ל .2.6. הבקשה תוגש באמצעות טופס מקוון באתר המשרד ותשלח לגורם המטפל בהתאם לקבוע בהוראה.

פטור מסימון בעברית
פטור מחובת הסימון לפי צו הגנת הצרכן (סימון טובין)- התשמ"ג 1983 דינה כפטור מאישור עמידה בתנאים בצו יבוא חופשי (הדרישה מופיעה בצו).

ביגוד וטקסטיל – חלה חובת הסימון בעברית טרם היבוא בהתאם לאמור צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג – 1983, יחד עם זאת, קיים נוהל המאפשר סימון במחסני היבואן – לצורך הפעולה לפי הנוהל (מ"ב – 72) יש לפנות למשרד הכלכלה.

שימו לב: על ביגוד לשימוש בטיחותי חלה חובת עמידה בתקן.

בקשה לפטור תוגש באמצעות טופס מקוון לפי הוראת מנכ"ל 2.6 –  הענקת פטור בהתאם לסעיף 2(ג)2 לצו יבוא חופשי (עילה 5-יב).

פטור מתשלום מכס – מ"ב 381
עבור טובין מסוימים המיועדים לתעשייה – חל פטור מתשלום מכס. הבקשה חלה לפי סיווג המוצר בתעריף המכס, שם מופיע כי נדרש אישור מנכ"ל משרד הכלכלה לצורך קבלת הפטור.

חלוקת מכסות ליבוא מוצרי מזון מעובדים בפטור ממכס או במכס מופחת
לישראל הסכמי אזור סחר חופשי בילטרליים עם מדינות שונות, במסגרתם הוסרו המכסים על הסחר בסחורות. על מוצרי מזון וחקלאות עדיין מוטל מכס, אולם במסגרת מכסה שנתית המפורטת בהסכמים הבילטרליים עם כל מדינה, ניתן לייבא חלק מן הטובין בפטור ממכס או במכס בשיעור מופחת. האפשרות לייבא במסגרת מכסה בפטור ממכס או במכס מופחת טעונה קבלת רישיון.

5. מכס ומס ערך מוסף

היכן  בודקים את  שיעור המכס ?
צו תעריף המכס קובע את שיעורי המכס לפי פרט המכס. לפעמים תעריף המכס הכללי שונה מתעריף המכס שנקבע למדינות ספציפיות בהתאם להסכמי הסחר החופשי של מדינת ישראל. בהסכמים נקבעו שיעורי מכס מופחתים לחלק מהטובין, ולכן יש לבדוק בצו תעריף המכס לפי המדינה בה יוצר המוצר.

האם עלי לשלם מס ערך מוסף (מע"מ) ביבוא?
המס בייבוא עשוי להיות מורכב משלושה מרכיבים: מכס, מס קניה ומס ערך מוסף. בחלק מהטובין יש פטור ממכס אך עדיין יש לשלם את מס הקניה ואת המע"מ.

האם עלי לשלם מכס ביבוא אישי?
כן. מומלץ לעיין בטבלת מיסים מרוכזים באתר המכס..

עוד מאמרים