האם יינתן תוקף לסעיף שיפוט שלא הופיע בשטר המטען?

בית המשפט מכבד הסכמים שנעשו בין הצדדים, לרבות סעיפי שיפוט, ורק בנסיבות מיוחדות יסטה בית המשפט מהסכמת הצדדים. בפסיקת בתי המשפט בישראל נקבע כי מדובר במקרים חריגים

סיפורנו עוסק בתביעת שיבוב שהגישה חברת הביטוח הפניקס בבית משפט השלום בחיפה כנגד חברת הספנות אוורגרין לקבלת פיצוי בגין נזק שאירע למטען של מבוטח של הפניקס, שהובל מאינדונזיה לישראל.

בעקבות הגשת התביעה, הגישה חברת הספנות בקשה לבית המשפט לסלק את התביעה על הסף ולחילופין לעכב את ההליכים בתיק. הטעם לכך – משום שבהסכם ההובלה שבין חברת הספנות לבין השוגר והנשגר הופיע סעיף שיפוט ייחודי, אשר מקנה סמכות שיפוט בלעדית לבית המשפט המוסמך בלונדון. לכן, טענה אוורגרין, לא ניתן להמשיך ולנהל את התיק בחיפה, בשעה שהצדדים הסכימו לכך שסכסוכים הנוגעים להובלה יידונו בלונדון, רק בלונדון, ולא בחיפה או בכל מקום אחר.

בית המשפט קיבל את טענת אוורגרין והורה על עיכוב הדיון בתביעה. החלטת בית המשפט התייחסה למספר סוגיות שנבקש להרחיב בהן במאמר הזה.

נספר כמה מילים על ענייני סעיפי השיפוט. תוקפם של סעיפי שיפוט שכאלו נובע מהסכמת הצדדים, ובית המשפט מכבד הסכמים שנעשו בין הצדדים, לרבות סעיפי שיפוט. ״אם הצדדים החליטו שהסכסוך יידון בבית המשפט באנגליה, או שהחליטו שהסכסוך יידון בבוררות בצרפת, או שהחליטו שהסכסוך יידון בכל מקום בעולם, אבל לפי הדין הפולני, אני – אומר בית המשפט – ארצה לכבד את הסכמות הצדדים״.

רק בנסיבות מיוחדות יסטה בית המשפט מהסכמת הצדדים. בפסיקת בתי המשפט בישראל נקבע כי מדובר במקרים חריגים, כגון מקרים שבהם היענות לסעיף השיפוט יוביל לכך שהתובע לא יוכל לזכות למשפט צדק שבה יידון הסכסוך בשל אפליה גזעית או דתית, או כאשר התביעה צפויה להידחות באותו מקום בשל התיישנות.

בענייננו, הורה בית המשפט על ״עיכוב ההליכים בתביעה זו, בכפוף לכך שלא תחול התיישנות על תביעת התובעת ומכל מקום הנתבעת תהא מנועה מלטעון טענת התיישנות, וזאת בתנאי שהתובעת תגיש תביעתה כנגד הנתבעת בפורום המוסכם בהתאם לתניית השיפוט״.

נחזור לדיון בעניין סעיפי השיפוט: חשוב גם להבין מה היתה בדיוק הסכמת הצדדים. האם סעיף השיפוט מקנה סמכות שיפוט ייחודית לבית המשפט הזר, ואז לא יהיה מנוס מעיכוב הדיון בישראל, או שסעיף השיפוט מקנה סמכות מקבילה לבית המשפט הזר, אך לא שולל את סמכותו של בית המשפט בישראל, ואז, כמובן לא יעוכבו ההליכים.

ראו לדוגמא את נוסח הסעיף הזה שנידון באחד מפסקי הדין של בית המשפט העליון:
This Agency Agreement is subject to Swiss law; the obligation of both parties are, however, limited to the undertakings expressly set forth in the agreement. Any disputes will be settled in the courts having jurisdiction over Winterthur”..

על זה ציין בית המשפט העליון כי מדובר ב״תניית שיפוט ייחודית, שלפיה הסמכות לדון בתביעות הצדדים להסכם מסורה לבית המשפט ב-Winterthur, שווייץ. אכן, בתניית השיפוט לא הוספו המילים ״בלבד״ או ״רק״ או דומותיהן, אך נדמה שניתן להבחין כי היא כוללת את אותו ״נוסח פעיל״, ברור ומפורש, שבצד החלתו של הדין השווייצרי גם קובעת שכל הסכסוכים הנובעים מההסכם ייושבו בבית המשפט ב-Winterthur. כאמור, אין בתניה שלילה מפורשת של סמכות בית המשפט בישראל, אך אין צורך בשלילה מפורשת שכזו במקום שלשון התניה החלטית ואינה מותירה מקום לספקות. ודוק: בסעיף לא נאמר ״שלבית המשפט ב-Winterthur תהיה סמכות...״, אלא נאמר שכל הסכסוכים ייושבו שם, ונוסח זה מעיד יותר מכל שהכל הסכימו בעת כריתת ההסכם להעניק סמכות ייחודית לבית המשפט בשווייץ.

סוגיה אחרת שאליה הקדיש בית המשפט מקום נרחב היא הטענה של חברת הביטוח שסעיף השיפוט הזר הופיע בסעיף 29 של ״תנאי ההובלה״, אך מסמך זה של ״תנאי ההובלה״ לא היה מצוי ברשותם של מקבלי המטען והם לא ידעו את תוכנו. השאלה היא האם הפנייה לסעיף שיפוט שנמצא מחוץ לשטר המטען, במקום אחר, היא תקפה ומחייבת את השוגר והנשגר, או שקיימת חובה שסעיף השיפוט יופיע על גבי שטר המטען עצמו?

בית המשפט דחה את טענת חברת הביטוח. בית המשפט ציין כי אמנם בצדו הקדמי של שטר המטען לא מפורטים כל ״תנאי ההובלה״, בהיעדר מקום לפרטם במלואם בעמוד אחד, אך, מצד שני, קיימת הפניה אל ״תנאי ההובלה״ ואל העובדה כי הם מחייבים ומהווים חלק מחוזה ההובלה. ״ההפניה מופיעה אמנם באופן תמציתי, ובכתב קטן, כמקובל בשטרי מטען, וכמתבקש מאופיו של שטר מטען כמסמך שעליו לפרט בראש ובראשונה ״תנאים מיוחדים״ של פרטי ההתקשרות (שוגר, נשגר, מטען, וכו׳), אולם היא ברורה די הצורך, ואין כל אפשרות כי צד לשטר המטען יוכל להימנע מן המסקנה המתבקשת כי בצד התנאים המיוחדים המפורטים בצדו הקדמי של שטר המטען, חלים גם ״תנאים כלליים שאינם מצויים בצד הקדמי אך מהווים חלק מחוזה ההובלה״, הסביר בית המשפט.

ומה לגבי הטענה של השוגר והנשגר שגם אם היתה הפנייה אל סעיף שיפוט חיצוני, וגם אם ההפניה אל סעיף השיפוט החיצוני היא תקפה -עדין הם לא קראו את הסעיף החיצוני ולא הסכימו אליו? על כך השיב בית המשפט כי ״צד לחוזה שלא טרח לעיין בתנאים כלליים אליהם מפנה החוזה, אף שיכול היה לעיין בו, לא יוכל להלין אלא על עצמו״. ועוד הוסיף בית המשפט כי ״אין זה משנה אם ׳תנאי ההובלה׳ מופיעים על גבי צדו האחורי של שטר המטען, כפי שהיה נהוג במקרים אחרים בעבר, או שהם מצויים במסמך נפרד, שהחוזה מפנה אליו, ובלבד שניתנה האפשרות לעיין בהם, וזהו המבחן העיקרי שיש לגזור מן הפסיקה הענפה שניתנה בהקשר זה בעבר״. ועוד ציין בית המשפט: ״אין הבדל של ממש בין צד לשטר מטען אשר נמנע מלעיין ב׳תנאי ההובלה׳ המופיעים מצדו האחורי, לצד לשטר מטען אשר נמנע מלעיין בתנאי ההובלה המופיעים באתר אינטרנט של המוביל הימי״.

ומה היה קורה אילו ההפנייה אל סעיף השיפוט החיצוני היתה משובשת? מה היה קורה אילו, למשל, היתה נעשית הפנייה לאתר האינטרנט של חברת הספנות, אך באתר האינטרנט לא היה ניתן לראות את סעיף השיפוט הזר? זה כבר סיפור אחר: ״אילו היה מוכח כי במועד זה לא היו ׳תנאי ההובלה׳ זמינים לעיון מקבלי המטען (או שהופיע שם נוסח שונה של תנאי הובלה, וכיו״ב), לא היה מקום לראות במקבלי המטען כמי שמוחזקים כי קראו את תנאי ההובלה״, הסביר בית המשפט. אך במקרה הספציפי שלנו לא כך היו העובדות: ״התובעת נמנעה במפגיע מלטעון כל טענה בהקשר זה בתצהיר התומך בתשובה, ומן הסתם לא בכדי״, ציין בית המשפט.

סוגיה אחרונה שנרצה לעסוק בה, שלא נותחה בפסק הדין, היא השאלה האם יש משמעות לכך שסעיף השיפוט, או כל סעיף אחר שבשטר המטען, מופיע באותיות קטנות ביותר שכמעט ולא ניתן לקרוא אותם, ללא הגדלה משמעותית. האם יש בכך שהסעיף לא קריא באופן מיידי, כדי לפסול אותו?

הסוגיה נידונה בעבר במספר פסקי דין של בית המשפט העליון, ונקבע כי קיימים שני שיקולים שעל פיהם יתבצע הדיון בסוגיה הזאת.

השיקול הראשון הוא מידת הצפייה הסבירה שתניית שיפוט ייחודית תימצא בשטר המטען. בית המשפט העליון הסביר ש״טבעי הוא כי בשטר מטען המנוסח והמודפס על ידי חברת שיט, השולחת אניותיה לרחבי תבל, תבקש החברה להגן על האינטרסים שלה ולא תרצה להתדיין בכל נמל אפשרי בו תעגונה אניותיה, אלא תרצה להתדיין במקום הנוח לה״. הדברים הם כך ביתר שאת, כאשר כל ראייה שהבנק (או היבואן) לא ידעו על קיומה של תניית השיפוט או שהתעניינו בכך; לא כל שכן שאפשר היה במאמץ סביר לגלות ששטר המטען כולל תניית שיפוט״.(רע״א 4228/97‏ ‏ ‏Empresa Lineas Maritimas Argentinas S.A. ‎ נ׳ קונטיננטל חברה לביטוח ימי בע״מ). ככל שסביר לצפות שיופיעה בשטר המטען סעיף שיפוט זר - כך יינתן תוקף לסעיף זה גם אם הוא מופיע באותיות קטנות.

השיקול השני הוא האם מדובר בהתקשרות בין צדדים שווים אם לאו. בית המשפט העליון קבע כי יש להבחין בין התקשרויות בין צדדים שווים, כגון חברות כלכליות גדולות וגופים עסקיים המכלכלים את צעדיהם על יסוד מידע ושיקולים רציונליים לבין הסכמים הנערכים בין צרכנים פרטיים מול חברות בינלאומיות. לכן, באחד המקרים, ״זכה״ בנק ישראלי, שדרכו היתה לעסוק בשטרי מטען, להערת גינוי כאשר טען לביטולה של תניית שיפוט בלתי קריאה ובה קביעה של סמכות ייחודית לבית משפט זר, מה שאין כן כשהיה מדובר בחוזה השכרת רכב שנערך בין חברה להשכרת רכב לבין צרכנית. בית המשפט העליון ציין כי אילו הוא היה מקבל את הטענה של חברת ביטוח שהיא רשאית להשתחרר מתניית השיפוט הבלתי קריאה בשטר המטען, שעל יסודו היא תבעה, ״היה עלינו לפסול כמעט את כל שאר תניות שטר המטען שהן אינן יותר קריאות מתניית השיפוט, והרי זו תוצאה שאינה מתקבלת על הדעת״.

המסקנה היא שככל שמדובר בשוגר/נשגר שהינם חברות שעוסקות ביבוא ויצוא ומורגלות בענייני הובלה בינלאומית - יקשה עליהן עד מאוד להשתחרר מסעיף שיפוט זר בטענה של ״אותיות קטנות״. שונה הדבר אם יהיה מדובר בשוגר/נשגר שהינו אדם פרטי, או עסק שהחל לעסוק בסחר בינלאומי. באותו מצב ייתכן שהוא ימצא אוזן קשבת בבית המשפט.

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו״ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא״ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

פורסם באתר port2port

כל מה שחשוב וצריך לדעת על שירותי שילוח בינלאומי

יחדיו שילוח בינלאומי ועמילות מכס

לקט מאמרי השבוע בנושא שילוח בינלאומי

 

לקט מאמרי השבוע בנושא שילוח בינלאומי

לחצו כאן - https://lnkd.in/dKPYxEdE

שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל בית ישראל

כיצד יש לבחור חברת עמילות מכס מתאימה?

 

ככל שהעולם מתקדם בצעדי ענק היינו מצפים לייעול גם של תהליכים בירוקרטים שונים.

במציאות, זה קורה אבל לאט מאד ודוגמה לכך ניתן לראות בתחום של שילוח בינלאומי שבו אמנם צצו אפשרויות שינוע רבות ומגוונות אולם עדיין כל מי שעוסק בתחום של יבוא ויצוא נדרש להתמודד עם הסוגיה הסבוכה של שחרור סחורה מהמכס. התהליך עלול להיות מכביד ומעיק ולא בכדי חברת עמילות מכס מציעות את שירותיהן לקהל הרחב.

מהם שירותי עמילות מכס?

שירותי עמילות מכס הם למעשה חבילת מעטפת של שירותים שמטרתם להקל על היבואן או היצואן בהתמודדות עם התהליך הבירוקראטי שעלול להיות סבוך- שחרור סחורה מהמכס.

כל מי שעוסק בשילוח בינלאומי יודע שהגעת הסחורה לידת היעד אינה סוף התהליך וכאן נכנסות לתמונה חברות עמילות מכס שמעסיקות סוכני מכס מקצועיים שמתווכים בין היבואן או היצואן לבין רשויות המכס בארץ.

תפקידה של חברת עמילות המכס הוא לייצג את הלקוחות מול רשויות המכס וכן לספק פתרונות לוגיסטיים שנכללים ביבוא ויצוא של סחורה כמו אחסון, הובלה, פריקה והעמסה.

החשיבות של חברת עמילות המכס היא בחיסכון בזמן ומשאבים בתהליך השילוח הבינלאומי. החברה מעניקה טיפול במסמכים וברישומים שכרוכים ביבוא וביצוא ואחראית להגישם לנציג המכס.

בנוסף היא אמונה על הדרכת הלקוח בכל הנוגע לסיווג הסחורה ומייעצת בבחירת סוג השילוח. כחלק מתפקידה חברת עמילות מכס מבצעת טיפול בתשלומי מסים ואגרות, ביטוח המטען ושחרור הסחורה מהמכס בארץ.

כדי לבצע את תפקידה נוכחת החברה במסוף הפריקה או ההעמסה של הסחורות תוך ליווי וייעוץ מקצועי של הלקוח לאורך כל התהליך.

מה חשוב לבדוק?

בשוק פועלות לא מעט חברת עמילות מכס, מה שמהווה יתרון משמעותי ביכולת להתמקח על סוג השירותים ועלותם.

מהסיבה הזו חשוב ביותר לבצע סקר שוק מקדים ובמסגרתו לקבל הצעת מחיר מכמה חברות. בנוסף, יש לבחון את הניסיון והמוניטין של החברה תוך בחינת המלצות מלקוחות שלה בעבר ובהווה.

למי ששואל את עצמו למה לעבוד איתנו נדגיש שחברת "יחדיו - שילוח בינלאומי ועמילות מכס בע"מ" היא בעלת ניסיון עשיר בשילוח בינלאומי ומעניקה שירות מקצועי בסטנדרטים בינלאומיים. במבחן העלות מול תועלת תיווכחו בהפחתת עלויות שחרור הסחורה מהמכס וייעול התהליך תוך מתן פתרונות לוגיסטיים טובים ויעילים.

מאמרים קשורים לנושא:

1. כיצד יש לבחור חברת עמילות מכס מתאימה? (31.2) השילוב בין עלות כוח האדם המקומי, הטכנולוגיה החדשנית ועבודת כפיים...
2. תפקידיה של חברת עמילות מכס (25.1) תחום השילוח הבינלאומי הוא מורכב וטומן בחובו לא מעט אתגרים...
3. איך נבחר חברת שילוח ועמילות מכס? (24.9) שירותי עמילות מכס הם למעשה חבילת מעטפת של שירותים שמטרתם...
4. מדוע לבחור ב”יחדיו” כחברת עמילות המכס שלכם? (20.1) בעידן הגלובלי סחר בינלאומי הוא אחד מאבני היסוד של עולם...

מדדי מחירים בסחר חוץ – לשנת 2021

 

מדד מחירי יצוא הסחורות עלה ב-5.2%, לאחר ירידה של 6.4% בשנת 2020.

מדד מחירי יבוא הסחורות עלה ב-11.0%, לאחר ירידה של 3.4% בשנת 2020.

מדד המחירים של יצוא ענף ייצור מוצרי נפט מזוקק עלה ב-67.2%.

מדד המחירים של יבוא חומרי אנרגיה עלה ב-56.5%.

ברבעון האחרון של שנת 2021

עלייה במדדי המחירים של רוב מרכיבי היבוא.

מדד מחירי יצוא הסחורות (ללא אוניות, מטוסים ויהלומים) עלה בשנת 2021 ב-4.7%. זאת, לאחר שנתיים רצופות של ירידה במדד זה.

בשנת 2021 עלה מדד מחירי יבוא הסחורות (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) ב-7.4%. זאת, לאחר שנתיים רצופות של ירידה במדד זה.​

לדו"ח המלא

מדדי מחירים בסחר חוץ – לשנת 2021

נמל אשדוד: נקלטו חמישה מנופי גשר חצי-אוטומטיים

 

המנופים של חברת ZPCM הסינית, שנרכשו בעלות של כ-208 מיליון שקל, יסייעו בהאצת פעולות הפריקה והטעינה וצפויים להיכנס לעבודה תפעולית מלאה עד חודש ספטמבר הקרוב. נמל אשדוד: חלק מההתחדשות המאסיבית שהנמל מקדם במסגרת ההיערכות לתחרות.

בימים אלה נקלטים בנמל אשדוד חמישה מנופי גשר חצי-אוטומטיים שרכשה החברה בכ-208 מיליון שקל. המנופים, המצוידים בטכנולוגיה מתקדמת שתסייע לתהליך פריקה וטעינה מהיר, יוצבו בטרמינל מכולות חדש אשר הוקם כחלק מההשקעה בחידושו ושדרוגו של רציף 21.

מדובר במנופים מסוג ZENHUA36 מתוצרת חברת ZPMC הסינית, אחת היצרניות המובילות בעולם. המנופים מותאמים לעבודה עם אניות ענק בגודל של עד 24,000 TEU אשר ישמשו את נמל אשדוד לניטול מכולות ומטענים חריגים. גובה כל אחד מהמנופים הוא 140.6 מטר במצב זרוע מורם, ואורך הזרוע הימית של המנוף עומד על 71 מטר. המנופים מותאמים לאניות ברוחב 62 מטר אשר נושאות כ-24 שורות של מכולות.

המנופים מסוגלים להרים מטענים חריגים במשקל כולל של עד 95 טון באמצעות אונקל ייעודי, וכמו כן כל אחד מהמנופים כולל מתקן הרמה מסוג TANDEM המאפשר ניטול של שתי מכולות מלאות באורך 40 רגל עם משקל כולל של 80 טון. בנוסף, המנופים כוללים אפשרות להפעלה מחדר שליטה מרוחק באמצעות מצלמות ומערכות לייזר מתקדמות המותקנות על המנוף, ואפשרות לעבודה חצי-אוטומטית על ידי קבלת פקודות ישירות ממערכת TOS. באופן זה, המנוף מבצע את הפעולות הקשורות למכולות באנייה באמצעות המערכת, תוך כדי פיקוח של מנופאי.

מנופי ZPMC מגיעים לנמל אשדוד. יוצבו ברציף 21 ויחלו בעבודה תפעולית לקראת ספטמבר | צילום: פבל טולצ'ינסקי

המנופים אשר עשו את דרכם מסין בתחילת חודש פברואר, הגיעו כאמור לארץ וצפויים להיכנס לעבודה תפעולית מלאה עד חודש ספטמבר הקרוב.

שיקו ז׳אנה, מנכ״ל חברת נמל אשדוד: ״נמל אשדוד פועל ללא הרף להקלת העומסים שנוצרו כתוצאה ממשבר האספקה הגלובאלי המשבש את פעילות הנמלים המרכזיים בעולם מאז פרוץ הקורונה. מנופי הגשר, לצד מאמצים רבים נוספים, יסייעו לנו לצמצם את התורים התפעוליים ולקדם התנהלות טכנולוגית, מהירה ויעילה יותר״.

פורסם באתר port2port

צילום: פבל טולצ'ינסקי

חג החירות וחופש המחשבה

 

חג החירות וחופש המחשבה יחד עם התחלה חדשה בדיוק זה הזמן לברכה
איסוף של כוחות מחודשים, לימים ושנים בריאים ומאושרים
יחדיו - נעבור את התקופה חזקים ואיתנים

נמל חיפה ללקוחות: משכו מכולות יבוא מהנמל

 

לאור העומס הצפוי בחג הפסח בחברת נמל חיפה מבקשים מהלקוחות להוציא את מכולות היבוא המלאות על מנת לפנות שטח תפעולי בנמל. החל מיום ראשון הקרוב מכולות מלאות יוכנסו לנמל רק על פי רשימה.

מחלקת התפעול בחברת נמל חיפה פנתה במכתב ללקוחות הנמל בהם סוכני אנייה, סוכני מכס ומובילים בנושא הכנסת מכולות לנמל.

במכתב ציינה מחלקת תפעול כי ״לאור קצב המשיכה הנמוך של מכולות היבוא הנמל עמוס במכולות. מניתוח הפעילות קדימה אנו צופים שעומס זה יימשך עד אחרי חג הפסח״.

מחלקת תפעול מבקשת מלקוחות הנמל כי יכניסו לנמל מכולות מלאות על פי רשימה שתופץ מראש, וזאת החל מיום א׳ הקרוב, וכי יכניסו מכולות ריקות רק על פי תאום עם חוליית השטח בנמל.

למרות שאין מדובר בבקשה מפורשת ניתן להבין בין השורות כי קיימת בקשה להוציא את מכולות היבוא המלאות מהנמל על מנת להעניק לנמל שטח תפעולי רחב ככל הניתן ולהוציא את המכולות למחסני הערובה מחוץ הנמל לטובת הנמל והלקוחות.

מחברת נמל חיפה נמסר בנוסף כי ״אנו רואים היענות חיובית לבקשה. כולם מבינים שזה לטובת כולם״.

פורסם באתר – www.port2port.co.il

Interim Report March 2022: Economic and Social Impacts and Policy Implications of the War in Ukraine

 

Summary

• The most important consequence of the war in Ukraine is the lives lost and the humanitarian crisis associated with the huge numbers of besieged and displaced people. There are also, however, numerous significant economic implications.

• Prior to the outbreak of the war, most key global macroeconomic variables were seen as returning to normality over 2022-23 following the COVID-19 pandemic.

  • Global growth in 2023 was projected to return to rates similar to those prevailing in the immediate pre-pandemic period.

  • Most OECD economies were expected to get back to full employment by 2023, and inflation was seen as converging on levels close to policy objectives, though later and from higher levels than previously expected in most countries.

  • Policy settings were also expected to normalise, with exceptional monetary policy accommodation being progressively removed and emergency fiscal measures, taken in response to the pandemic, phased out.

• Although Russia and Ukraine are relatively small in output terms, they are large producers and exporters of key food items, minerals and energy. The war has already resulted in sizeable economic and financial shocks, particularly in commodity markets, with the prices of oil, gas and wheat soaring.

• The moves in commodity prices and financial markets seen since the outbreak of the war could, if sustained, reduce global GDP growth by over 1 percentage point in the first year, with a deep recession in Russia, and push up global consumer price inflation by approximately 2½ percentage points.

• Well-designed and carefully targeted fiscal support could reduce the negative impact on growth with only a minor extra impetus to inflation. In some countries, this could be funded by taxation of windfall gains.

• Faced with a new negative shock of uncertain duration and magnitude, monetary policy should remain focused on ensuring well-anchored inflation expectations. Most central banks should continue their pre-war plans, with the exception of the most affected economies, where a pause may be needed to fully assess the consequences of the crisis.

• In the near term, many governments will need to cushion the blow of higher energy prices, diversify energy sources and increase efficiency wherever possible. For food, higher production in OECD countries, refraining from protectionism and multilateral support for logistics will help the countries most affected by a disruption to supply from Russia and Ukraine.

• The war has underlined the importance of minimising dependence on Russia for key energy imports. Policymakers should reconsider the appropriateness of market design with a view to ensuring energy security and putting incentives in place to ensure the green transition in a publicly supported way.

The war between Russia and Ukraine is a major humanitarian and economic shock

The Russian invasion of Ukraine is a major humanitarian crisis affecting millions of people and a severe economic shock of uncertain duration and magnitude. This note provides a first assessment of the potential impact of the conflict on the global economy, based on the shocks seen so far, and the policy implications.

Prior to the conflict, the global recovery from the pandemic was expected to continue in 2022 and 2023, helped by continued progress with global vaccination efforts, supportive macroeconomic policies in the major economies and favourable financial conditions. The December 2021 OECD Economic Outlook projected global GDP growth of 4.5% in 2022 and 3.2% in 2023 (Figure 1, Panel A). Subsequent national accounts data and high-frequency indicators in early 2022 remained broadly consistent with this outlook, with business activity bouncing back quickly after the disruption from the Omicron variant in most countries (Figure 1, Panel B). At the same time, higher food and energy prices, supply constraints associated with the pandemic and a rapid recovery in demand from mid-2020 resulted in an acceleration and broadening of inflation in most OECD economies, especially in the United States, Latin America and many Central and Eastern European economies.

 

Figure 1. Prior to the war, a global recovery was underway

Source: Economic Outlook 110 database; Markit; and OECD calculations.

The war will hinder global growth and aggravate inflationary pressures

The war in Ukraine has created a new negative supply shock for the world economy, just when some of the supply-chain challenges seen since the beginning of the pandemic appeared to be starting to fade. The effects of the war will operate through many different channels, and are likely to evolve if the conflict deepens further.

In some respects, the direct role of Russia and Ukraine in the global economy is small. Together, they account for only about 2% of global GDP at market prices and a similar proportion of total global trade, with limited bilateral trade for most countries (Figure 2). Financial linkages with other countries are also generally modest. Stocks of foreign direct investment in Russia, and by Russia in other economies, account for between 1-1½ per cent of the global total. Consolidated cross-border bank claims by BIS reporting banks on residents of Russia and Ukraine represented less than 0.5% of the global total as of the third quarter of 2021.

 

Figure 2. Most OECD countries have limited trade links with Russia

Domestic value added exported to Russia (both directly and indirectly), 2018, percentage of countries’ total value added

Source: TiVA indicators, 2021 edition; and OECD calculations.

In one respect, however, Russia and Ukraine do have an important influence on the global economy. This is via their role as major suppliers in a number of commodity markets. Russia and Ukraine together account for about 30% of global exports of wheat, 20% for corn, mineral fertilisers and natural gas, and 11% for oil. In addition, supply chains around the world are dependent on exports of metals from Russia and Ukraine. Russia is a key supplier of palladium, used in catalytic converters for cars, and nickel, used in steel production and the manufacture of batteries. Russia and Ukraine are also sources of inert gases such as argon and neon, used in the production of semiconductors, and large producers of titanium sponge, used in aircraft. Both countries also have globally important reserves of uranium. The prices of many of these commodities have increased sharply since the onset of the war, even in the absence of any significant disruption of production or export volumes (Figure 3).

 

Figure 3. The prices of the principal export commodities of Russia and Ukraine have risen sharply

Source: Refinitiv.

A complete cessation of wheat exports from Russia and Ukraine would result in serious shortages in many emerging-market and developing economies. There would be an acute risk not only of economic crises in some countries but also humanitarian disasters, with a sharp increase in poverty and hunger. The disruption in fertiliser manufacturing risks making these disruptions more long lasting, by putting next years’ agricultural supply under stress. In many economies in the Middle East, wheat imports from Russia and Ukraine represent around 75% of total wheat imports (Figure 4).

 

Figure 4. Wheat imports from Russia and Ukraine are very important in some countries

Share of wheat imports from Russia and Ukraine in total wheat imports in 2019, in per cent

Source: Comtrade; and OECD calculations.

Despite the small economic size of Russia, the war and related sanctions are already causing disruptions of a global nature through financial and business linkages. Financial sanctions placed on Russia have targeted selected individuals and banks, reduced access to foreign capital and frozen access to the foreign exchange reserves held by the Central Bank of Russia (CBR) in the Western economies. As a result, the rouble has depreciated sharply, the CBR’s policy interest rate has risen by 10.5 percentage points to 20%, and risk premia on Russian sovereign debt have soared. Delays and difficulties in making international payments are disrupting trade and could result in debt defaults in Russia. Conditions have also tightened in financial markets around the world, reflecting greater risk aversion and uncertainty, with higher risk premia and currency depreciations also occurring in many emerging-market economies and Central and Eastern European economies with relatively strong business ties with Russia. Commercial air travel and freight are also being rerouted or ceasing operations altogether, increasing the costs of doing business, and many multinational companies have suspended operations in Russia.

There are also some possible longer-term consequences from the war, including pressures for higher spending on defence, the structure of energy markets, potential fragmentation of payment systems and changes in the currency composition of foreign exchange reserves. A re-division of the world into blocs separated by barriers would sacrifice some of the gains from specialisation, economies of scale and the diffusion of information and know-how. The exclusion from the SWIFT message system could accelerate efforts to develop alternatives. This would diminish the efficiency gains from having a single global system, and potentially reduce the dominant role of the US dollar in financial markets and cross-border payments.

Model simulations suggest a sizeable hit to global growth and higher prices if the conflict persists

The magnitude of the economic impact of the conflict is highly uncertain, and will depend in part on the duration of the war and the policy responses, but it is clear that the war will result in a substantial near-term drag on global growth and significantly stronger inflationary pressures.

Illustrative simulations suggest that global growth could be reduced by over 1 percentage point, and global inflation raised by close to 2½ percentage points in the first full year after the start of the conflict (Figure 5). These estimates are based on the assumption that the commodity and financial market shocks seen in the first two weeks of the conflict persist for at least one year, and include a deep recession in Russia, with output declining by over 10% and inflation rising by close to 15 percentage points. (The full set of factors considered are set out in the Technical Appendix.)

• The impact of the shocks differs across regions, with the European economies collectively being the hardest hit, particularly those that have a common border with either Russia or Ukraine. This reflects greater gas price rises in Europe than in other parts of the world and the relative strength of business and energy linkages with Russia prior to the conflict.

• Advanced economies in the Asia-Pacific region and the Americas have weaker trade and investment links with Russia, and some are commodity producers, but growth is still hit by weaker global demand and the impact of higher prices on household incomes and spending.

• Growth outcomes in the emerging-market economies reflect a balance between stronger output in some commodity-producing economies and deeper declines in the major commodity-importing economies, and the adverse impact of higher investment risk premia. Higher food and energy prices also push up inflation more than in the advanced economies.

• Monetary policy reacts to the upturn in inflation around the world, with policy interest rates raised by a little over 1 percentage point on average in the major advanced economies and 1½ percentage point in the major emerging-market economies.

 

Figure 5. The conflict implies a substantial hit to global growth and stronger inflation

Difference from baseline

Note: See the Technical Appendix for full details of the shocks applied.

Source: OECD calculations using the NiGEM global macroeconomic model.

These simulations provide an initial look at the potential impact of the conflict based on the market dislocations observed in the first two weeks of the war. They do not incorporate many factors that could intensify the adverse effects of the conflict, such as further sanctions or consumer and business boycotts, disruptions to shipping and air traffic, the unavailability of key products from Russia, trade restrictions such as export bans on food commodities, or undermined consumer confidence.

A key potential economic risk is that energy exports from Russia to the EU could cease completely. The impact of such a shock is difficult to quantify, but could be abrupt given limited possibilities to substitute to supplies from world markets in the short term and low levels of gas reserves. One illustration of the possible additional pressures is provided by the one-day peak in European gas prices since the start of the conflict. Prices that day were 170% higher than in January, twice the size of the gas price shock assumed in the simulations above. A persistent return to prices at this level would add an additional 1¼ percentage point to inflation in Europe (taking the full shock on euro area inflation to over 3½ percentage points) and further reduce European growth by over ½ percentage point.

Input-output tables can also be used to assess the direct effects on output of a reduction in energy inputs. An illustrative decline of 20% in imported energy inputs (from direct and indirect imports of fossil fuels, refined fuel products and electricity and gas supply) would reduce gross output in the European economies by over 1 percentage point, with significant differences across countries (Figure 6). The hardest hit would be the domestic energy-producing sectors, air transport, chemicals and metals manufacturing. These estimates may understate the disruptions from lower energy availability as there could be discontinuities in the impact on output, rather than the smooth adjustment implicitly assumed in the calculations. However, it is also possible that some reduction in imported energy could be offset by stronger domestic production, drawing on reserves or improved energy efficiency.

 

Figure 6. A reduction in imported energy would hit output across Europe

Percentage change in gross output from a 20 per cent reduction from imported energy inputs

Note: Based on a reduction of 20% of direct and indirect imported energy inputs from fossil fuels, refined fuel products and electricity and gas supply. The calculations use input-output tables for 2018. EU22 denotes the 22 European Union member staes who are also members of the OECD.

Source: OECD IOTs 2021 database; OECD calculations.

The fastest refugee flow in Europe since the end of the Second World War is underway

The humanitarian cost of the war is high and growing. Around three million people have already fled Ukraine in the first three weeks of the war (Figure 7) and that number is likely to increase further. This is considerably more than the annual flow of asylum-seekers into European countries at the height of the Syrian refugee crisis in 2015-16. Looking after the refugees from Ukraine will require spending on social and housing assistance, food provision, medical assistance and childcare and schooling.

The spending challenge is difficult to predict due to uncertainty about the number of refugees, the length of time they will stay, and the amount of spending per refugee. The cost for processing and accommodating asylum seekers for the first year in 2015-16 was estimated to be around EUR 10 000 per application by the OECD, and up to EUR 12 500 per refugee in national studies for Germany –though to varying extent across countries, depending on the level of support. At this level, the inflow of 3 million refugees seen so far could result in a direct first year cost of at least 0.25% of EU GDP, and much more in the major host economies. So far, refugees have primarily gone to a small number of countries, with Hungary, Moldova, Poland, Romania and Slovakia taking in large shares. The initial costs are manageable for the EU as a whole, but difficult to support – and deliver – by individual neighbouring countries. Burden sharing and EU support to the major host countries would allow support to be delivered more effectively.

 

Figure 7. Inflows of refugees from the war are rising rapidly

Note: For Panel A, asylum applicants are those who have submitted an application for international protection. The solid red bar is the estimated number of Ukrainian refugees between 24 February and 15 March 2022. Figures as of 15/03/22 for Panel B. Where possible, statistics reflect further movements of refugees, to avoid double counting, such as in the Republic of Moldova and Romania. The accumulated data in this table is higher than the total number of refugees fleeing Ukraine presented above since it also takes into account people crossing the border between Romania and Moldova.

Source: Eurostat; UNHCR; and OECD calculations.

The war complicates the task of policymakers

The substantial economic costs of the conflict and elevated uncertainty add to the challenges already facing policymakers from rising inflationary pressures and the imbalanced recovery from the pandemic. Faced with an adverse supply shock of uncertain duration and magnitude from higher commodity prices, monetary policy should remain focused on ensuring well-anchored inflation expectations and intervention if needed to ensure the smooth functioning of financial markets. Additional temporary, timely and well-targeted fiscal measures, where feasible, provide the best policy option to cushion the immediate impact of the crisis on consumers and businesses, especially with rising inflation limiting the room for monetary policy manoeuvre. Regulatory measures, to improve market design in order to enhance energy security and competitiveness, can also help reduce the vulnerability to some of the energy market disruptions in the short-term and beyond.

Monetary policy should ensure well-anchored inflation expectations and stable financial market conditions

Steps towards the normalisation of monetary policy should continue in the advanced economies, albeit at a differentiated pace and with frequent reassessment as the conflict evolves. The case for continued normalisation is particularly strong in economies such as the United States, where the recovery from the pandemic is well advanced and signs of durable inflation pressures were already apparent ahead of the recent commodity price surge. A slower pace of policy normalisation is appropriate in economies where underlying (non-food non-energy) inflation remains low, wage pressures are still modest, and the adverse impact of the conflict on growth is greatest. In all countries, renewed asset purchases, expanded currency swap lines and a temporary easing of bank prudential regulations can be used if necessary to reduce tensions and liquidity shortages in financial markets.

The monetary policy stance has already been tightened substantially in some major emerging-market economies over the past year, amidst rising inflationary pressures. Higher food and energy prices are likely to require additional policy rate increases, given the greater weight of commodities in consumer price inflation. This would help to ensure stability and mitigate against potential adverse spillovers from financial market risks and monetary policy normalisation in the major advanced economies.

The conflict is creating additional fiscal pressures

Ahead of the conflict, the fiscal stance was set to tighten gradually in most advanced economies in 2022 and 2023 due to the gradual withdrawal of pandemic-related support measures and some discretionary fiscal consolidation. These plans are already being reconsidered in many countries due to the impact of the conflict. Debt service burdens remain moderate, despite sizeable fiscal deficits and higher debt levels, providing room for additional temporary and well-targeted fiscal support where needed, particularly while interest rates remain low. Immediate spending priorities include the costs of supporting refugees in Europe, and cushioning the immediate effects of the commodity and food price shocks on households and companies through temporary and well-targeted policies (see below). In the medium term, greater investment in clean energy and higher defence spending are both likely to be high on the agenda.

The scope for additional fiscal support varies considerably among emerging-market economies and developing countries, with many facing difficult trade-offs between supporting incomes and ensuring debt sustainability and investor confidence. Higher commodity prices should, however, bolster fiscal revenues in commodity-exporting countries, providing some leeway to cushion the shock of higher food and energy prices on household incomes.

Illustrative simulations of a well-targeted rise in final government spending of 0.5% of GDP for one year in all the OECD economies show that this could offset around one-half of the estimated decline in output from the conflict without adding significantly to inflation (Figure 8). Non-OECD economies would also benefit, albeit to a lesser extent, even if they do not have sufficient fiscal space to undertake additional fiscal easing. This reflects the spillovers from stronger demand and trade in the advanced economies. Inflation would also rise due to the demand shock, but to a relatively limited extent.

 

Figure 8. A well-targeted fiscal expansion would help to cushion the impact of the conflict

Differences from baseline

Note: See Technical Appendix for details of the shocks applied.

Source: OECD calculations using the NiGEM global macroeconomic model.

Mitigating the impact of energy price increases on consumers

Lower-income countries and households spend the highest share of their incomes on energy and food (Figure 9). Governments had already introduced a range of measures to offset the effects of the large energy price increases seen before the start of the war. These measures are now being strengthened further. The policies used include income support, such as lump sum transfers, often means-tested. There have also been many price measures including lower electricity tariffs for low-income households, VAT cuts on electricity and gas, reductions in excise taxes on liquid fuels and electricity and energy price freezes. In some countries, subsidies have been provided to electricity companies to compensate for suppressing price increases.

 

Figure 9. Policy can help to cushion the impact of higher energy prices

Note: Panel A shows consumption expenditure on food, non-alcoholic beverages, electricity, gas, and other fuels. Panel B is based on data for 28 OECD countries. Measures classified as income support are those that provide lump-sum transfers to households or businesses to help alleviate energy cost increases. Price support includes all measures that reduce the post-tax energy price for all energy sources. These includ, price controls, reduced electricity charges and network fees, VAT and excise tax reductions, and compensation to distributors for selling energy products at reduced prices. Targeted measures are ones provided to specific groups, such as vulnerable households or businesses. Non-targeted measures apply to all consumers with no eligibility conditions. A total of 88 measures were assessed for 28 OECD member states.

Source: Eurostat; and OECD calculations.

To keep costs manageable, and avoid distorting price signals, additional support to offset the further energy price rises since the start of the war should be well targeted and temporary. Lower tax rates and price caps directly reduce the cost of energy, but benefit higher-income households as well as those most in need of help due to fuel poverty. Cash transfers can be better targeted, and have higher multiplier effects if focused on low-and-middle income households, but may take greater time to put in place and do not affect market prices.

Improving energy security by diversifying energy sources

The war has starkly highlighted that many OECD economies are heavily reliant on fossil fuel energy with a high risk of price shocks and even shortages (Figure 10). Russia has provided over 40% of European natural gas imports until recently, a key source of heating for many EU households, a similar proportion of coal imports, and around one quarter of oil imports. Gas supply is also a major source of electricity production, with a key role in balancing demand and supply, and an input into industrial production such as fertilisers. Improving the security of energy supply in Europe is a medium-term venture, but significant gains can be achieved already in 2022. The IEA has set out a 10 Point Plan on how to reduce reliance on gas imports from Russia by between one-third and one-half over the next year.

 

Figure 10. Many EU countries are strongly reliant on imported energy supplies from Russia

Russian energy imports as a percentage of total energy supply, 2019

Note: * Country imports include transit trade figures ** Figures include amounts that went to stocks.

Source: IEA World Energy Balances database; and OECD calculations.

In the longer term, OECD countries should reduce their overall reliance on fossil fuel imports by providing appropriate incentives to move away from fossil fuels and investing significantly in clean energy and energy efficiency. In Europe, improving the interconnection among domestic electricity grids can reduce energy costs and improve security. More generally, a strategic clean energy transition should aim to reduce vulnerabilities along the way, and be coupled with investment in innovation to develop the technologies needed for net-zero.

Technical Appendix: Simulating the impact of the Russia-Ukraine conflict

The main text incorporates simulations of the potential economic impact of the Russia-Ukraine conflict using the NiGEM global macroeconomic model. The simulations consider the impact of the shocks to commodity and financial markets seen in the first two weeks since the invasion by Russia, and large up-front declines in domestic demand in Russia and Ukraine.

The commodity price shocks are the percentage difference in the average price of selected commodities over February 24 to March 9 from the average price in January 2022. Translating these into the global commodity price aggregates included in NiGEM:

• World oil prices are increased by 33% and coal prices by 80%.

• Gas prices are raised by 85% in Europe, 10% in North America and 20% in the rest of the world.

• World metals prices are increased by 11%, based on a weighted average of changes in prices for copper, gold, zinc, iron ore, nickel, aluminium, palladium and platinum.

• World food prices are raised by a weighted average of 6%, with wheat prices up by 90%, corn prices by 40% and all other index components assumed to remain unchanged.

• Fertiliser prices are assumed to be 30% higher.

The financial market shocks are also calibrated on the average changes seen since the start of the war relative to January 2022. They include:

• A 50% depreciation of the rouble against the US dollar, and an initial increase of 10.5 percentage points in Russian policy interest rates, with smaller bilateral US dollar currency depreciations of 5% in the Czech Republic, Hungary, Poland, Romania and Turkey. These shocks imply small effective exchange rate appreciations in the major advanced economies.

• Greater financial market uncertainty and diminished risk appetite has pushed up investment risk premia by around 1000 basis points in Russia, 500 basis points in Ukraine, 100 basis points in Turkey, 50 basis points in Bulgaria, Czech Republic, Hungary, Poland and Romania, and 25 basis points in all other emerging-market economies.

The potential scale of the likely hit to domestic demand in Russia and Ukraine is extremely uncertain, but is likely to be large. Past episodes in Russia, such as the financial crisis in 1998 and the aftermath of the annexation of Crimea in 2014 were accompanied by sizeable domestic demand declines of between 10-15 per cent. The stronger sanctions applied following the invasion of Ukraine suggest that the downturn in Russia could be even larger than these past episodes. Sharp downturns have also occurred in other countries subject to international sanctions, including Iran. In Ukraine, the scale of the damage caused by the war is likely to be greater still. Other conflicts have resulted in annual GDP declines of between 25-40% in some countries, including Iraq, Syria and Yemen.

• The simulations incorporate ex-ante domestic demand declines of 15% in Russia and 40% in Ukraine. Domestic demand is left endogenous to reflect other factors that are adjusting in the simulation.

All shocks are assumed to last for at least one year. The simulations are undertaken on the NiGEM model in backward-looking mode. This means that consumers and companies do not make their current spending choices with certainty about the future evolution of the conflict. Policy interest rates are endogenous and adjust according to the balance of the shocks to growth and inflation.

The fiscal scenario considers the impact of an increase in final government spending of 0.5% of GDP in all OECD economies. In practice, the measures taken could vary across countries, reflecting a combination of stronger investment and defence spending and cash transfers targeted on lower income households or refugees with a high marginal propensity to consume. In countries less directly affected by the conflict, the additional spending could also reflect temporary delays in some previously-planned discretionary consolidation.

Wartime macroeconomics

 

A fresh supply shock stemming from the war in Ukraine will deal a blow to the economic recovery from COVID-19. The energy and food sectors are especially hard hit.

World economic growth in the year ahead will now be more than 1 percentage point lower than previous projections, while inflation, already elevated at the beginning of the year, is now expected to be 2.47 pp higher than previous projections, according to OECD estimates.

The OECD believes a fiscal response targeting support for the more vulnerable of 0.5 pp of GDP could substantially mitigate the economic impact of the crisis without substantially adding to inflation.

See War in Ukraine: Economic and Social Impacts, and Implications for Policy